ז' כסלו ה'תש"פ 5/12/2019

הגלות-לצ`יאלי שבקזחסטאן

המסע לגלות תם, הרכבת מגיעה באישון לילה לצ′אילי ורבי לוי"צ מוצא מקום להניח ראשו, בעיירה המקוללת שתנאי המחיה ומזג האויר קשים בה ביותר

מאת: הרב נפתלי צבי גוטליב /
בט"ו שבט ה'ת"ש, הגיעה הרכבת סוף סוף לאלמא אטא, בירת קאזחסטאן אשר במזרח אסיה. כאן חולקו האסירים לקבוצות וכל קבוצה פנתה למקום אחר. קבוצתו של הרב המשיכה לעיר קזיל ארדא ואנשיה בקשו להישאר במקום זה כיוון שזו עיר גדולה בה מתגוררים יהודים. מובן שבקשתם לא נתמלאה וניתנה הפקודה להמשיך הלאה. לאחר שנשארו ללון בעיר זו, נפרדה קבוצה זו משאר הקבוצות.

אחד החסידים, רבי אברהם ברוך פבזנער ע"ה, היה בין החסידים שנאסרו באישון לילה בחודש אדר, שושן פורים תרצ"ט. לאחר שנמק בכלא כמה חודשים יצא פסק דינו לגרשו לקאזחסטאן, לעיר קזיל ארדא. סמוך לפטירתו נסעה אליו זוגתו הרבנית אלטא ע"ה על מנת לשהות במחיצתו בירחיו האחרונים עלי אדמות, ובפגישה זו סיפר לה סיפור מחריד:
כאשר הלך למקום גרושו מלווה בחיילים מזויינים, ראה לפתע את רבי לוי יצחק ההולך מולו מלווה אף הוא בחיילים מזויינים עם כלבים אימתניים. השניים שהכירו זה את זה היטב לא יכלו כמובן לדבר ביניהם מפאת הסכנה, ולכן הסתפקו בתנועת ראש קלה, לבל יבחינו בכך שומריהם האכזריים.
הרב פבזנר המשיך להביט אחר רבי לוי יצחק הפוסע לאיטו בצעדים כושלים. מרוב תשישות נפל ארצה מספר פעמים, ומה נזדעזע הרב פבזנר לראות שבכל פעם שכשל רבי לוי"צ היכוהו החיילים מכות נמרצות ושיסו בו את כלביהם המאיימים שנשכוהו וקרעו את בגדיו, עד שנאלץ לקום מתנודד ולעמוד על רגליו, וילך בלא כח בפני רודף!

צ'-י-א-י-ל-י. שם של עיירה נידחת בקאזחסטאן, במזרח אסיה הרחוקה.
עפרה עפר תחוח, שלולית בוץ של עפר ומים שאינה סופגת ואינה מתייבשת לעולם. היתושים המתהווים מהביצות, ממלאים את כל האויר ו"שותפים" הם לאדם בכל אשר יפנה: ברחוב, בבית, במטבח, בארונות, בכלי האוכל, במאכל ובמשקה, בלכת האדם לישון ובקומו ממיטתו.

בתיה עשויים מחמר וטיח, קירותיה רטובים תמיד מזלעפות הגשם והברד, ורצפת הבית אף היא מעורבת מטיט וחומר. הבית משמש בקושי מסתור ומחסה מפני האש והברד, השלג הקיטור ורוח הסערה המייבבת בכל שעות היממה.

השמש הלוהטת בימות הקיץ מעלה מהעפר צחנה וסירחון הגורמים למחלות מסוכנות ומקצרות את חיי האדם.

למקום זה הגיע הרב ביום שני, י"ט בשבט ת"ש לעת ערב. 'קבלת הפנים' לה 'זכה' העיבה על מצב רוחו, דממה ועלטה מוחלטת שררה במקום ומבול של מטר שוטף. נפש חיה לא נראתה בחוץמלבדו ומלבד עוד אסיר יהודי, חברו לצרה, שהוגלה יחד איתו.

יחד עם חברו ניסו לחפש בית יהוד, שם יוכלו לנוח קצת מעמל הדרך. את שפת המקום הקאזחסטאנית לא ידעו, ועל כן בקושי יכלו לשוחח עם אנשי המקום.
לבסוף נודע להם על חייט יהודי אחד אשר הוגלה למקום לפני זמן רב.

בקושי רב כיתתו השנים את רגליהם למקום מגורי היהודי, אך נאלצו לחזור על עקבותיהם. הוא טרק בפניהם את הדלת ולא נתן להם לדרוך על סף ביתו. לאחר שהבחינו מרחוק באור קלוש הבוקע מחלון אחד הבתים, אזרו כוחותיהם האחרונים וצעדו לעבר הבית המואר. רחמנותם של בעלי הבית התעוררו למראה שני האנשים המוזרים והם איפשרו להם להיכנס לביתם.

במטבח הצר והקטן נתנו להם פינה להניח את ראשם, על הרצפה הלחה והרטובה פרשו להם שמיכה כלשהי, עליה שכבו לישון עם מלבושיהם ומעיליהם, למען ישמשו להם קצת מגן מפני הקור והצינה, ברם, שנתם נדדה והם לא יכלו לעצום עין מפאת הקור החודר לעצמות.

כאשר האיר היום ובעלי הבית בחנו את אורחיהם, החליטו כי לא יוכלו לאכסן את שניהם בביתם אלא אחד מהם בלבד. הגורל נפל על הרב. על השני היה, איפוא, לחפש לו אכסניה אחרת.

רבי לוי יצחק עמד בפני מצב מביך כלפי בן לוייתו, אך נאלץ להשלים עם העובדה, כי הדבר לא היה תלוי בו כלל.

הוא הודיע במברק לזוגתו הרבנית על מקום הימצאו ועל הדברים הנחוצים והחיוניים לו ביותר: טלית ותפילין, ספרים ודברי מאכל מסוימים.

כעבור שלושה שבועות הגיע לידו המשלוח הראשון, ובו הטלית ותפילין שלו שהרבנית מיהרה לשלוח. התרגשות עצומה אפפה אותו כאשר הגיעו לידיו הטלית ותפילין לאחר כשנה שלימה שלא זכה לראותם וללובשם! באותו יום, סיפרה לאחר מכן לרבנית, היה לו תענוג מיוחד שאינו יכול לבטאו במלים כלל וכלל.
מבזקים
תמונת היום
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע  (ה′תש"ס)
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע (ה′תש"ס)
31/7/2007
גלריות
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
20/2/2007