י"ז אלול ה'תשע"ט 17/9/2019

תורת רבי לוי יצחק במשנת הרבי

הרב עדין אבן-ישראל בוחן את הרעיונות המקבילים בין תורתו של הרבי לבין שיטתו של אביו רבי לוי יצחק

מסופר אודות הרב המגיד ממעזריטש שבילדותו פרצה שריפה בעיירת מגוריו וכילתה את בית משפחתו על כל אשר בו, ובראותה שכך ישבה אימו של המגיד ומררה בבכי. פנה אליה בנה, שלימים התפרסם כממשיך דרכו של הבעש"ט בהנהגת תנועת החסידות, ושאלה: "מה לך בוכה, אמא? והלא כל רכושנו שנשרף לא עלה על מספר פרוטות!" ענתה לו אימו: "צודק הינך, בביתנו לא היה רכוש רב, אך ליבי על מגילת היוחסין החשובה שאבדה בלהט הלהבות". נענה המגיד ואמר: "ומה בכך? יתחיל ה'יחוס' ממני...". סיפור זה מלמדנו על אופן צמיחתם וגדילתם הרוחנית של רבים מגדולי החסידות (תופעה שהיתה מצויה בעיקר בדורות הראשונים להתגלות החסידות והתפשטותה): בבית יהודי פשוט, להורים פשוטים בתכלית שלא התפרסמו בשום מעלה וחשיבות מיוחדת, נולד ילד שצומח ומתעלה בכוחות עצמו במעלות התורה והיראה עד שהופך לרבי ומנהיג לחסידים. רבים מגדולי החסידות כרבי אלימלך מליז'ענסק (ועוד) קבלו את מעלותיהם ותורתם ביגיעה עצמית, ללא עזרת 'יחוס' כלשהו. שמות אבותיהם של רבים וגדולים מתלמידי הבעש"ט והמגיד לא התפרסמו ולא ידועים לנו פרטים רבים על חייהם. ענקי רוח אלו הגיעו לדרגותיהם הנשגבות בעבודת ה' בכוח יגיעתם העצמית, בלי 'ירושה' של כוחות ומעלות מיוחדות מאבותיהם שהיו בעלי הליכות פשוטות בתכלית.
לעומתם, ניתן להבחין בצדיקים שירשו את התכונות הנדרשות להנהגה והדרכה, מאבותיהם ששימשו אף הם באדמו"ר'ות וכיהנו כמנהיגי חצרות חסידיות. צדיקים אלו, בהיותם 'זרע קודש' ובני צדיקים, הם ממשיכי 'שושלות' מפוארות של הנהגה בקדושה ואצילות רוחנית. את אופי הנפש וטבעה (בלשון החסידות – עצם הנפש) לא ניתן אמנם להעביר בירושה מאב לבנו, אך חושים מיוחדים וכשרונות (לבושי הנפש) הם, לעיתים קרובות, דבר מולד ומוקנה בטבע הבן בדומה לחושי האב (יעויין תניא סוף פרק ב). תכונותיו הנעלות והעדינות של האב עוברות וקיימות גם בטבעו של הבן, הנעשה ראוי למלאת את מקום אביו (בבוא הזמן), ולהמשיך את שלשלת הזהב. כלומר, למרות שלא כל כישוריו ותכונותיו באו לו בזכות עצמו, עצם העובדה כי הוא נולד כבן ליהודי קדוש הופכת אותו – במידה מסויימת - לאיש קדוש. ילד הנולד להורים קדושים, עטוף הוא כבר מעת לידתו בלבושים של טהרה ופרישות מהבלי העולם, ובכך נעשים לבושי נפשו לעדינים יותר. נוסף לכך, ילד הגדל בבית צדיקים מקבל ויונק את החינוך המתאים לבית קדוש כבר מגיל רך ביותר. החינוך המוענק לו בילדותו מטביע בו מידות טובות ושאיפה לעבוד את ה' כראוי. מכל האמור מובנת החשיבות הגדולה ומעלתו של הצדיק הנולד כבן לצדיק והקשר המיוחד בעבודת ה' הקיים בין אב צדיק וקדוש לבנו.


עתה, נפנה לבחון את הדברים בקשר התלמודי-רעיוני שבין הרבי לאביו, הגאון המקובל רלוי"צ זצ"ל, ומשם לקו המקביל במשנתו של הרבי לתורתו של אביו:

הרבי הינו נצר למשפחה רבנית מכובדת וידועה מדורי דורות, ביניהם ניתן לציין את בנו בכורו של אדמו"ר ה'צמח צדק', הרב"ש [עובדה מעניינת היא שהיחיד מבין שבעת בניו של ה'צמח צדק' שסירב לכהן באדמו"ר'ות לאחר פטירת אביו, היה הרב"ש, שזכה וכעבור דורות האיר אורו העצום של נינו – הרבי, בהנהגת חסידות חב"ד וכלל ישראל...], אך מתוכם התפרסם בעיקר ונודע ברבים שמו של אביו של הרבי, כרבה של העיר הגדולה יקטרינוסלב ושל כל המחוז. גם היחס לרלוי"צ מצד החסידים בתקופתו היה מיוחד. כדוגמא נציין את העובדה כי בעת שהותו בגלות דאגו החסידים המקומיים לשלומו ולרווחתו, לעיתים רבות תוך מסירת פת לחמם האחרונה וסיכון חייהם האישיים. מן המפורסמות שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב עלה שמו של רלוי"צ כמועמד ראוי להנהגת תנועת ליובאוויטש. עובדות אלו מלמדות במקצת על אישיותו הגדולה של רלוי"צ כיהודי קדוש ומורם מעם ומגלות מעט מגדלותו הרוחנית. הרבי, שגדל כבן ליהודי חסיד וקדוש שכזה, ינק עוד בילדותו מקדושתו וענקיותו של אביו.

יחסו המיוחד של הרבי לאביו אף הוא מן הידועים. פיזית, אמנם, לא התראה הרבי עם אביו מאז צאתו של הרבי את גבולות ברית המועצות - תקופה של כעשרים שנה! אך לאחר מכן דאג הרבי להוציא לאור בדפוס את תורתו וכתביו של אביו, ואף הגה בה ברבים. בהתוועדויותיו היה הרבי מאריך לעיין בתורתו ולבאר קטעים מביאוריו העמוקים של אביו.

למעשה, אביו היה מדריכו התורני המובהק של הרבי. כילד, לא שהה הרבי זמן רב במסגרת תלמודית ממוסדת כ'חיידר', וכך גם בשנות נערותו ובגרותו, כך שאת רוב חכמתו ותורתו ינק בביתו, בהשראת אביו. כשעזב את בית אביו כבר עיצב לעצמו את דמותו הרוחנית ושיטתו המיוחדת בלימוד התורה, כך ש'מורו' הגדול היה ונשאר, אביו [נשען על יסודות אלה נבנה מאוחר יותר הבנין הרוחני העילאי והמיוחד על-ידי התקשרות חסרת אח ורע והיצמדות לחותנו הגדול, כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, ממנו קיבל הרבי סדרי נשיאות, אך שיטתו בלימוד התורה היתה מושלמת כבר אז, ונבנתה בצל אביו הגאון].

לאור מסקנת הדברים, לאחר עיון בכתביו ותורתו של הרבי עולה פליאה:

כידוע לכל, עסק אביו של הרבי במיוחד בתורת הקבלה וחכמת הנסתר, ואילו בין אלפי המכתבים ועשרות הרשימות שכתב הרבי לא מצאנו התייחסות רבה ומיוחדת ועיון בתורת הקבלה - עיקר עיסוקו התורני של אביו! מדוע בין אלפי השיחות, ההערות וה'הגהות' התלמודיות שכתב הרבי, מופיעים רק פעמים מעטות (יחסית) ציונים והפניות לספרי קבלה (מלבד, כמובן, ספרי יסוד עיקריים בתורה זו)?

ואכן, נדמה שכבר אביו של הרבי הבחין בכך ואף 'העיר' לו על כך, עוד בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, טרם עלות הרבי לכס נשיאות תנועת ליובאוויטש. זאת למדים אנו מתוך מכתביו של רלוי"צ לבנו – הרבי – באותה תקופה, בהם הוא משבח אותו על כתיבתו ויצירותיו התורניות, אך יחד עם זאת הוא 'מעיר' לו (מספר פעמים) כי עליו לשלב בדברי תורתו גם מדרושי קבלה ותורת הנסתר.

איה הוא, אפוא, המכנה המשותף שבתורתו של האב – רלוי"צ, והבן – הרבי?!

בדרושיו ושיחותיו של הרבי, מופיע סגנון חדש שלא נמצא בתורתם של רבותינו נשיאינו הקודמים: לעיתים קרובות היה הרבי 'דורש' את משמעותו של שם מסויים, ו'מפענח' אותו כציוני-דרך בחייו של היהודי שנשא את השם, ו'מתרגם' זאת להוראות מעשיות בחייו של כל יהודי. גם מקומות ותאריכים היה הרבי 'דורש' - מגלה בהם עומק מחודש ומאיר אותם באור פנימי וזך, ומצביע על הדרך ליישם את הדברים במעשה בפועל. סוג זה של לימוד ועיון הוא, לאמיתו של דבר, פן ייחודי ומחודש בתורת הסוד, וביטוי להתעסקות בתורה זו בכיוון מיוחד.

יתכן שזוהי המקבילה בתורתו של הרבי לתורת אביו המקובל. הרבי לא רצה לעסוק ולדרוש ברבים בדברי קבלה וסודות התורה בשל הזילות וקלות הראש העלולה להגרם, חלילה, בדברים אלו - כבשונו של עולם. הרבי לא חפץ לעסוק בגלוי בתורת הסוד ורמזיה, בכדי שלא לתת 'יניקה' לשימוש בסודות עמוקים אלה בצורה שלילית (כפי שנראה היום במוחש, כיצד אנשים שפלים, שאין להם וליהדות ולא כלום, עוסקים בדברים אלו בצורה הגסה והגרועה ביותר). אולם, מעין זה, בדומה לסוג הלימוד בתורת הסוד והקבלה, היה הרבי 'דורש' במשמעותם של דברים ומגלה ומראה בהם אור חדש.

זוהי, אם כן, ההתייחסות בין תורת האב לבנו: בגלוי, אמנם, לא כתבו והתעסקו בתורתם בענינים זהים, אך הרבי, בדרכו שלו, המשיך את הקו שבו עסק אביו – דרוש לפי סודותיה של פנימיות התורה – וחידש חידושים מהפכניים, רעיוניים ומעשיים, תוך היצמדות מוחלטת לדברי קדמונינו, באור סודותיה העמוקים ביותר של התורה.

תמצית דברים שנאמרו במסגרת יום עיון לרגל כ' אב שנערך בירושלים ע"י 'היכל מנחם' – נרשם ע"י א' השומעים ועל אחריותו בלבד.
מבזקים
תמונת היום
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע  (ה′תש"ס)
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע (ה′תש"ס)
31/7/2007
גלריות
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
20/2/2007