ט' כסלו ה'תשע"ט 11/17/2018

האיש שיצא בעקבות רבי לוי יצחק

לקראת יום ההילולא כ"ף מנחם אב‚ הבאנו את דבריו של הסופר החסידי הרב נפתלי צבי גוטליב‚ שסיפר על היחס המיוחד שזכה לקבל מהרבי בכל שלבי הכתיבה אודות אביו‚ וסיפורים מאלפים מסיוריו אחר עקבותיו של רבי לוי יצחק.

יותר מששים ספרים כתב והוציא לאור עד כה הסופר החסידי הנודע הרב נפתלי צבי גוטליב. ספריו היו ועדיין פופולאריים במידה רבה, גם בתקופה זו בה יוצאים לאור ספרים בקצב מסחרר. אולם אחד הספרים הבולטים בחשיבותו, לפחות בקרב אנ"ש, הוא הספר "תולדות לוי יצחק". הרב גוטליב מונה אותו כראשון במעלה בסדרת ספריו.

מטרתו של הספר "תולדות לוי יצחק", הוא לנסות, ובהצלחה רבה, לשרטט קווים לדמותו של כ"ק הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי. כיום אין כמעט חסיד שלא מכיר את תולדות חייו בצורה זו או אחרת, אולם כשהרב גוטליב החל את מלאכת הכתיבה, רק בודדים ידעו את מלוא ההיקף של אישיות דגולה זו.

המפליא מכל, שהרבי עקב כל העת אחר כתיבת הספר, ואף עזר בכך באופן אישי.

"הרי הבטחת לי ספר על אבי - היכן הספר?"

רעיון כתיבת הספר נולד בשלהי שנות הכפי"ם. באחד הימים ישב הרב גוטליב וחשב על כך שאין כמעט איש שמכיר את ייחוסו של הרבי. "היה לי ברור שאביו של הרבי לא היה "עוד" רב עיר בברית המועצות", מסביר הרב גוטליב. הוא חשב לשנס מותניים ולכתוב, אך מובן שדבר כזה צריך את הסכמתו של הרבי. לאחר שהמענה בושש לבוא, נגנז הרעיון.

"בחודש תשרי תשל"ה הגעתי לרבי בפעם הראשונה בחיי" - מספר הרב גוטליב - "כשעברתי בכוס של ברכה, פנה אלי הרבי לפתע ואמר לי ′הרי הבטחת לי ספר על אבי - היכן הספר?′ - לא זכרתי למה מתכוון הרבי כיוון שחלפו שנים מאז נרקם הרעיון. לפתע נזכרתי, ועניתי מיד שמכיוון שלא קיבלתי הסכמה, לא התעסקתי בזה עוד. הרבי חייך חיוך רחב: ′מה זאת אומרת, על עניין כזה צריך הסכמה? - רבונו-של-עולם צריך לתת ההסכמה′. בו-במקום הרבי הוסיף והורה: ′עכשיו שאתה פה תתעסק באסיפת חומר עבור הספר′.

"נדהמתי. ראשית, מאיפה הרבי הכיר אותי, הרי זו הפעם הראשונה שהרבי רואה אותי. שנית, הופתעתי מאד מהעניין שעלה לפתע פתאום.

"כשנרגעתי מעט, התחלתי לחפש אחר אנשים שהכירו את אביו של הרבי, אך עד מהרה התברר כי רק מעט חסידים הכירו אותו באופן אישי. אחד החסידים ששמע על העניין, מיהר למסור בידי את יומנה של הרבנית חנה ע"ה אמו של הרבי, שהייתה עם בעלה בגלות וביומנה היו סיפורים רבים אודות בעלה הדגול. על-פי היומן, ועל-פי עוד מספר עדויות ששמעתי מאנ"ש שהכירוהו, התחלתי לקבץ מידע ממנו התחלתי לערוך את הספר, בעזרתו הפעילה של הרה"ח ר′ טוביה בלוי".

"התייחסותו של הרבי לעריכת הספר הייתה נדירה, ומובן גם מדוע. הרבי התעניין כל העת אודות מצבו של הספר. לאחר שסיימתי לכתוב פרק, מיד שלחתי אותו לרבי להגהה. פעמים אחדות קיבלתי טלפון מהמזכיר הרב חודקוב ע"ה שהיה מכתיב לי את ההגהות על הפרק... לא היה בלבי ספק כי היו אלו ההגהות של הרבי, וההשערה התחזקה אצלי לאחרונה לאחר שראיתי צילום כתב-ידו של הרבי עם ההגהות שהקריא לי הרב חדקוב".

הכנת הספר לא הייתה עבודה קלה עבור הרב גוטליב. עיקר העבודה הייתה באיסוף החומר, ומכיוון שהמקורות היו דלים, העבודה נמשכה זמן רב.

באחד הימים קיבל הרב גוטליב מכתב מהרבי ובסופו הוסיף בכתב-יד-קודשו: "חבל במאד שמתארך כל-כך הר"ד [= ראשי-דברים] ע"ד [= על-דבר] אאמו"ר [= אדוני אבי מורי ורבי] כו′, ועד מתי? וכנראה שגם ליא"נ [= לי"א ניסן] לא יו"ל [= יוצא לאור]?!"

הרב גוטליב הבין ביתר שאת את החשיבות שמקדיש הרבי לספר, ובשנת תשל"ז יצא לראשונה הספר שמתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק. ייחודו של הספר שכמעט כולו נכתב מעדויות מכלי ראשון; מיומן הרבנית, ומהחסידים הרב יעקב יוסף רסקין ובניו, שהיו לימינו באלמא אטא, וכן מזיכרונותיו של הרב ברוך שיפרין ע"ה, ועוד.

הרבי היה שבע רצון מאד, וכעבור זמן, כאשר ביקר שוב אצל הרבי, אותו היום נקרא לחדרו של הרב חודקוב שאמר לו: "דע לך, כי זכות גדולה נפלה בחלקך. הרבי אמר לי לבקשך, בשמו, לבקר אצל כמה חסידים שהכירו את אביו, ביניהם הרב יוסף נימוטין, הרב משה בנימין קפלן, כדי לשמוע מהם דברים אודות אביו, מאחר שהם זכו להכירו אישית.

הרב גוטליב מילא את הבקשה-הוראה, והעלה את סיפוריהם על הכתב והכניסם אל הרבי. הרבי הגיה את החומר ואף תיקן בכתי"ק בכמה מקומות. לבסוף הורה להחזיר את הדפים האורגינליים שהגיש.

חביבות מיוחדת

הספר זכה לחביבות מיוחדת אצל הרבי, באומרו כי "גרם נחת רוח רב". חביבות זו התבטאה לא רק בשלבי הכנתו, אלא גם לאחר מכן, ועל כך יעידו צרור העובדות הבאות:

המזכיר הרב בנימין קליין, סיפר כי מאז שהספר יצא לאור, הוא היה מונח על שולחנו של הרבי במשך חודשים ארוכים...

ידוע, שהרה"ח ר′ יוסף נימוטין, החזיק ברשותו כתב יד קודש של רבי לוי יצחק, אותו קיבל ממנו במתנה. לאחר שר′ יוסף נתפס, גילו חוקרי הק.ג.ב. את כתב היד, ובכעסם על שם "שניאורסאהן", שרפו אותו באש. שנים רבות לאחר מכן, כאשר זכה להגיע לרבי, ביקש ר′ יוסף מהרבי כתב יד אחר של אביו, בתמורה לכתב היד שנשרף. הרבי בחר להעניק לו את הספר "תולדות לוי יצחק" ובו צילומים שונים מכתב היד של רבי לוי יצחק על ספר הזוהר והתניא, ובהצביעו על כתבי היד אמר לו: "אני נותן לך ספר זה במתנה. יש בו כמה צילומים מכתב ידו של אבי, ויהא זה נחשב בעיניך כאילו נתתי לך כתב יד ממש..."

התרגשות בתא מעצרו של רבי לוי-יצחק

ברבות השנים הלכו ונוספו עוד שלוש מהדורות, כשהיהלום שבכתר היא המהדורה האחרונה - שיצאה לאור בשלושה כרכים - וייחודה בכך שנכתבה לאחר נפילת המסך הקומוניסטי.

הרב גוטליב לא הסתפק במסע ספרותי בעקבותיו של רבי לוי יצחק, והוא החליט לנסוע בעצמו גם למקומות בהם שהה הצדיק והותיר שם את חותמו, בעיקר בערי רבנותו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק, כיום) ועד למקום גלותו בצ′יאלי ואלמא-אטא, שם מנוחתו כבוד. בעקבות מאמציו אף קיבל חלק מתיקי החקירה של רבי לוי יצחק מידיהם של ראשי הק.ג.ב. בדנייפרופטרובסק, תיקים ששפכו אור חדש על פרשת מאסרו המופלאה...

"יש מקומות שהסתובבתי בהם, וריגש אותי לחשוב, שהנה, במקום הזה הסתובב אותו צדיק גדול, וכאן נאסר" - מספר הרב גוטליב. "היו אלו ביקורים מרגשים ביותר, ולמרות שהספרים כבר יצאו לאור, טרחתי לנסוע לדנייפרופטרובסק יחד עם השליח המקומי הרב שמואל קמינצקי, והוא דאג שנוכל לבקר בתא המעצר בו ישב רבי לוי יצחק, המקומות בהם נחקר ועונה. בסיועו זכינו גם לקבל את תיק החקירה של רבי לוי יצחק מידיהם של ראשי הק.ג.ב. - כאשר התיק המקורי הועבר לידיו של בנו, הרבי.

הייתה לי גם הזכות לנסוע למקום גלותו של רבי לוי יצחק, לצי′אלי הרחוקה והנידחת, בה, כמדומני, לא ביקר חסיד מאז. הביקור התאפשר לאחר בואם של שלוחי הרבי לקאזחסטן הרב ישעיה כהן והרב יהודה קובלקין. "בהשגחה פרטית מופלאה, ערכנו את הביקור למחרת יום ההילולא כ"ף במנחם אב. בתחילה לא ידענו את מיקומו של הכפר הנידח הזה, באיזו דרך ניתן להגיע לשם, והאם בכלל המקום עדיין נושא את אותו שם צ′יאלי?

בסופו של דבר הצלחנו להגיע למקום הנורא הזה הידוע בשמו "צ′יאלי", אליו הגיע רבי לוי יצחק ע"ה לפני כששים וארבע שנה, ביום י"א שבט ת"ש כשהוא בודד וגלמוד, חלוש ותשוש, כואב ודואב. על טיבו של מקום זה, מן המעניין לקרוא כמה קטעים מתוך זכרונותיה של הרבנית חנה ע"ה:

אצל רבים מאד מעורר השם הזה - ציאילי - חלחלה וזעזוע. וכל כך למה?

עפרה - עפר תיחוח, בוץ של עפר ומים, אשר אינה סופגת ואינה מתייבשת לעולם. היתושים המתהווים מהביצות, ממלאים את כל האויר ו"שותפים" לאדם בכל אשר יפנה: ברחוב, בבית, במטבח, בארונות, בכלי האוכל, במאכל ובמשקה; בלכת האדם לישון ובקומו ממטתו. בכל אשר תפנה יתוש קדמך.

בתיה עשויים מחמר וטיח, קירותיה רטובים תמיד מזלעפות הגשם והברד, ורצפת הבית אף היא מעורבת מטיט וחמר. שלא כבערים אחרות בקושי משמש הבית כמסתור ומחסה מפני השמש והברד, השלג והקיטור ורוח הסערה המיבבת בכל שעות היממה.

השמש הלוהטת בימות הקיץ מעלה מהעפר צחנה וסרחון, הגורמים למחלות מסוכנות ומקצרות את חיי האדם.

בשהותנו במלון ללינת לילה, "זכינו" להרגיש את טיבם של היתושים אודותם כתבה הרבנית. מחנות של יתושים זועמים תקפו אותנו ללא הרף. התחלנו אז להרגיש מעט מן המעט את הסבל הנורא של רבי לוי יצחק במשך כל שנות גלותו. החום היה בלתי נסבל. חיכינו בקוצר-רוח להפצעת השחר כדי שנוכל לעזוב את המקום...

עם אור הבוקר עזבנו סוף סוף את המלון, והתחלנו לבקר ברחבי העיירה כדי למצוא את המטרות שהצבנו לעצמנו. ראשית דרכנו היתה למצוא כמה מזקני המקום, כדי לנסות ולדלות מהם פרטים אודות האיש הגדול בענקים שהתגורר בסביבתם ארבע שנים תמימות, אך איש מהם לא שמע ולא ידע על ראבין יהודי" שהתגורר בקרבם. נמסר לנו, כי חבל על המאמצים שלנו, היות ואיש מאנשי המקום - המורכב ברובה מאוכלוסיה צעירה יחסית - אינו יודע מאומה אודותיו.

מכיון שכך, ביקרנו במקומות בהם הסתובב רבי לוי יצחק, כמו בתחנת המשטרה המקומית, בה נאלץ להתייצב אישית אחת לעשרה ימים, ואם בבניין המאפיה המקומית, סמוך לו נאלץ רבי לוי יצחק לעמוד מידי יום שעות רבות, יחד עם אספסוף של אסירים, עבריינים, רוצחים, שודדים ומגורשים מכל מיני מדינות, בלווי צעקות וקללות, מלוות בתגרת ידים, כדי להשיג פת לחם שאמור להספיק לו למשך שלשה ימים תמימים! ובמקומות נוספים.

בהקשר לכך ידוע סיפורה של הרבנית חנה ע"ה, שסיפרה ברבות השנים להרה"ח ר′ בעריל יוניק שי′, כי באחת האגרות כתב להם הרבי , כי "לעולם לא ימחול לעצמו על אשר יצא את רוסיה והשאירם שם" - - -

•מה בעצם גרם לך להתאמץ כל כך להתחקות אחר כל פיסת מידע על רלוי"צ?

"כאשר הנך כותב ספר ביוגרפי ותולדותיו של גיבור בישראל, ובפרט כאשר מדובר באביו של הרבי, הרי במהלך הכתיבה על עניין מסוים ומקום מסוים, מתעורר בך אינסטינקטיבית סקרנות ורצון לדעת פרטים רבים ככל האפשר אודות מקום זה. לא אגזים אם אציין, שתוך כדי כתיבת הספר על מוהרלוי"צ, עברו-חלפו בראשי מחשבות רבות: מי ייתן ואזכה אי פעם בחיים להיות במקומות אלה, ולראות במו עיני מה שעבר על צדיק זה באותם מקומות.

"אני רוצה להוסיף, כי במהלך כתיבת הספר על רבי לוי יצחק, ביקרני אחד החסידים ואמר לי שזה עתה ביקר ביחידות אצל הרבי, ובא בשליחותו של הרבי לומר לי בשמו, לבל אזלזל ח"ו בשום דבר קטן, ואתייחס גם לדברים קטנים ברצינות הראויה והמתאימה. אין, אפוא, כל פלא שכל דבר, כקטן וכגדול, עניין אותי לראות, לדעת ולשמוע כדי להעלותם עלי כתב לתועלת הקוראים".

האם בביקוריך בעריו של הרבי, דנייפרופטרובסק, ניקולייב ובצ′יאלי, גילית דברים חדשים?

"קשה מאד להביע בכתב את הרגשות שישנן בעת שכותבים עניין מסוים, והרצון העז להכיר אישית את המקום. למותר לציין, שאחרי שהקב"ה עזרנו ומסך הברזל נקרע לגזרים ונוצרו התנאים לבקר במקומות שהיו חתומים וחסומים במשך שבעים שנה, והנה לפתע הכל גלוי ופתוח לפניך - הרי למותר לציין עד כמה מתעורר הרצון לבקר במקומות אלה שאודותם כותבים.

"ומכאן התשובה לשאלה: מה נתגלה לי בנסיעותיי בדנייפרופטרובסק, למשל, עיר רבנותו של רבי לוי יצחק ומקום בו עשה הרבי את שנות ילדותו ונעוריו, כאשר בביקור שם אפשר להתרשם רבות בכל המובנים. כך גם בביקור בניקולייב, שם כיהן בתור רב הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי נ"ע, סבו של הרבי, ושם גם אפשר לראות את הבית בו התקיים ברית המילה של הרבי.

•כשאנו מביטים מלמטה למעלה על דמותו המאירה והכבירה של רבי לוי יצחק, כיצד לדעתך אנו, בדורנו, יכולים להשתייך לעבודת הקודש שלו שנעשתה במסירות נפש, בדמע ובדם?

"אנו יכולים לראות ולהיווכח במו עינינו, שכל הפעולות שנעשו על ידי רבותינו הקדושים "במדינה ההיא", וביחוד על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ והגאון הצדיק כ"ק רבי לוי יצחק נ"ע - שום דבר לא הלך לאיבוד ח"ו, וכל פעולה של מסירות נפש למען היהדות והרבצת תורה וחסידות שנעשו ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר - בוקעת ועולה כעת מתוך רגבי אדמת מדינה זו. ביחוד אמורים הדברים לגבי השלוחים שנסעו בשליחותו ובכוחו של הרבי למדינות אלו - הם המה שיכולים להעיד כמאה עדים עד כמה נכונים הדברים האמורים, כאשר רואים עין בעין שאותם גחלים לוחשות שהיו חבויים ונעלמים שנים רבות - פורצים לפתע על כל צעד, ועל ידי כוחות עילאיים אלה מסוגלים לפעול שלא בערך לפי העבודה, ולמעלה מדרך הטבע.

"אין ספק, שמה שרבי לוי יצחק זרע בדמעותיו ובדמו, השלוחים קוצרים זאת היום בעבודתם, בשליחותו של בנו, הרבי".

כשהרב גוטליב מדבר על השלוחים הקוצרים את הפירות במקום בו רבי לוי יצחק זרע, הוא מתכוון גם לניקולייב, עיר הולדתו של הרבי, בה מכהן כרבה של העיר והשליח הראשי, בנו, הרב שלום דובער שי′ גוטליב, שהקים במקום קהילה יהודית חיה ותוססת, וסביבה אימפריה מרשימה של מוסדות חינוך הקרויים, איך לא, על שם רב העיר מלפנים, בעל ההילולא...

הנה כי כן, סגירת מעגל מרתקת...

י"ח אב ה'תשס"ז (8/2/2007)
Share |
מבזקים
תמונת היום
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע  (ה′תש"ס)
נשיא קזחסטאן מעניק לשליח הראשי מסמך בו חתום שממשלת קזחסטאן מתנערת מהרדיפות שנעשו לרבי לוי יצחק נ"ע (ה′תש"ס)
7/31/2007
גלריות
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
אישי ציבור ואורחים שונים מבקרים במרכזי חב"ד בקזחסטאן ובאהל הקדוש
2/20/2007